כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יהושוע ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 14.11.2011 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי התאונה ארעה בכביש דו-סטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. כמו כן, אין חולק כי טרם קרות התאונה, נסע הרכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") מאחוריי משאית (להלן: "המשאית") בה נהג הנתבע 1 (להלן: "נהג המשאית") המבוטחת אצל הנתבעת 2. אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה – האם התאונה ארעה כאשר רכב התובעת חלף על פני המשאית שעצרה בימין הדרך, אשר לפתע החלה בנסיעה וגרמה לתאונה, אם לאו.

העידו בפניי הגב' אלחייל סוניה (להלן: "הגב' סוניה") שהינה נהגת רכב התובעת, מר סיימון (להלן: "מר סיימון") בעלה של הגב' סוניה, אשר לא נכח בעת התרחשות התאונה. כמו כן העיד מר איציק יהושוע שהינו נהג המשאית.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, המשאית חנתה בצד הכביש, נהג המשאית סימן לרכבים מאחוריו לעקוף. לאחר שחלפו על פני המשאית מספר רכבים ובהגיע תור רכב התובעת, שהחלה לעקפו, לפתע החלה המשאית בנסיעה, סטתה ופגעה ברכב התובעת בחלקו הימני-קדמי.

עוד טוענת התובעת, כי נהג המשאית מסר למבוטחת התובעת פרטים כוזבים וכי גרסתו בדבר התרחשות התאונה אינה הגיונית, שכן הודה שלא היה מגע בין רכב התובעת לבין הרכבים שנסעו בנתיב הנגדי. כמו כן, הנזקים ברכב התובעת מתיישבים עם גרסת התובעת.

לטענת ב"כ הנתבעים, רכב התובעת ביצע עקיפה בחוסר זהירות, במהלכה סטה אל עבר נתיב נסיעת המשאית, זאת בשל רכב אחר אשר הגיח מהנתיב הנגדי.

עוד טוענים הנתבעים, כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה וכי המדובר בגרסה מול גרסה. עדות מבוטחת התובעת מהוססת ומגומגמת, וזו אף אישרה בעדותה שהגיעו רכבים מהנתיב הנגדי. עוד העידו העדים מטעם שני הצדדים, כי המדובר בכביש ללא שוליים דבר המאשר כי המשאית לא עמדה בעצירה בצד הכביש. כמו כן, עדות נהג המשאית מפורטת הן לעניין הנזקים והן לאופי הכביש והתרחשות התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה – האם נהג המשאית החל בנסיעה לאחר שעצר בצד הכביש, ופגע ברכב התובעת, או שמא רכב התובעת יצא לעקיפה לא זהירה אשר אילצה אותו לשוב בחזרה לנתיב ולפגוע במשאית?

במקרה שבפני אכן מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על ביהמ"ש לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

בקצירת האומר, על התובע מוטל הנטל הבסיסי להוכיח את תביעתו. נטל זה ניתן להרימו באמצעות ראיות ועדויות, שיש בהן כדי להטות את הכף לטובת גרסתו.

בענייננו, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, השתכנעתי לקבל את התביעה.

ובמה דברים אמורים:

תחילה, העידה הגב' סוניה ואמרה: "הוא (המשאית – נ.ב.) היה לפניי והיו שני רכבים לפניי ואני הייתי השלישית. הוא עצר בצד ימין של הכביש, ואותת לנו לעבור, עבר רכב ראשון, והשני, ואני הייתי הרכב השלישי... ואני התחלתי לצאת ולעבור אותו, והוא סטה לעבר הרכב שלי..." (ראה: ע"מ 1 לפרוטוקול).

לעניין אופי הכביש, אישרה כי מדובר בכביש ללא שוליים (ראה: ע"מ 2 לפרוטוקול), ומשנשאלה האם הייתה צריכה לעבור לנתיב הנגדי על מנת לעקוף, השיבה: "אני לא בנתיב הנגדי. זה כביש דו סיטרי, אני מאחוריו כשהוא בצד ימין, והכביש עדין רחב." (שם).

כשנשאלה האם יכול להיות שכאשר היא מתחילה לעקוף את המשאית, מגיעים רכבים ממול, השיבה כי הרכבים היו רחוקים, והם לא הסיבה לתאונה (שם).